פרץ אדרנלין

עיניו מדממות
ופניו שבורות
הוא נוחת על הזירה
וקם על רגליו אחרי דקה

לעולם לא מוותר
לתואר האלוף חותר
פרץ אדרנלין שוחה בעורקיו
וזה ברור מאליו
שזאת דרך חייו-
לקבל מכות ולהסתתר תחת כפפות אדומות
לעשן סמים ולהיות אזוק באזיקים

זה כבר לא ספורטיבי
כשענף ספורט הופך לפיקטיבי
כשהמאמן משחד שופטים
ואין אלוהים

מה שחשוב לו זה התהילה
הכסף וחיי החברה
לשחות בבחורות
שמתחלפות כמו גרביים מלוכלכות