פרפר לבן

כשהכול סוגר עלייך
ואתה מחפש מחבוא
להתחמק מהכעס,
העצב והדיכאון.
פוסע על השביל,
אל הלא נודע
החיים פשוט טסים
לא נותנים לך להירגע

מצפים ממך לפעול
לעשות משהו מיוחד
אבל אינך מורשה לשאול
מדוע אתה עושה זאת לבד
העיניים הבוחנות,
המבטים מלאי התקווה
הכל כל כך מלחיץ
ואין דרך חזרה.

כשהלב מחפש
בית אוהב,
והשמחה מסתבכת
עם הכאב
מופיע הפרפר הלבן.
כה חשוב אך כה קטן.
וכאשר אותו אני רואה
אני נושמת לרווחה
כי אני יודעת,
ואף בטוחה
שמעכשיו הדרך תהיה
יותר קלה…

ובראש רצות מחשבות,
תמונות, רעשים וזיכרונות
שלפעמים כדאי להדחיק.
והנשמה קוראת לעזרה,
כי בקרוב היא תיבלע
בתוך הריק…
פוקחת עיניים,
ואז עוצמת.
מקווה שהחלום
ישתפר…

כשהלב מחפש
בית אוהב,
והשמחה מסתבכת
עם הכאב
מופיע הפרפר הלבן.
כה חשוב אך כה קטן.
וכאשר אותו אני רואה
אני נושמת לרווחה
כי אני יודעת,
ואף בטוחה
שמעכשיו הדרך תהיה
יותר קלה…

קשה באימונים,
קל בקרב.
למה לדחות?
כשאפשר עכשיו.
צוברים שגיאות.
שורצות חששות.
עומדים ליפול.
מתגברים על מכשול.

סערת רגשות,
זה קשה להיות
מושפעת מהכול
שאף אחד לא ירגיש
שהעולם הוא כמו כביש.
מסוכן, אך גדול.
אפשר לראות את קו האופק.
אפשר להצדיע לפסגה.
אפשר לצעוד צעד נוסף,
קטן לאדם, אך עצום לאנושות כולה…

כשהלב מחפש
בית אוהב,
והשמחה מסתבכת
עם הכאב
מופיע הפרפר הלבן.
כה חשוב אך כה קטן.
וכאשר אותו אני רואה
אני נושמת לרווחה
כי אני יודעת,
ואף בטוחה
שמעכשיו הדרך תהיה
יותר קלה…

הוא מופיע…
הוא מפתיע…
את הכעס…
הוא מרגיע…
פרפר לבן…
של שלום ואחווה…