פצעי האהבה

רציתי לצעוק
אך אבד קולי
הבטתי במראה
לא ראיתי אותי
הזמן שלי עצר מלכת
דמעות נפלו כעלים בשלכת.

רציתי את עצמי
רציתי אותך
להתמסר אלייך
להיות שוב שלך
אך גופי ולבי הכזיבו אותי
הבהירו במהרה כי אין זה אפשרי.

פצעי האהבה
פעורים וכואבים
אושר ותקווה
בוזזים הם, שואבים
משאירים חלל ריק מבפנים
זורקים אותך ישר למים, להפנים

פצעי האהבה
הצלקות של השנים
מרגישים אותם בלב
ורואים על הפנים
מנסים לעצור את עולמך
עליך ללמוד ללכת מחדש- בעצמך.

אולי הם כואבים
אולי חודרניים
אולם בהם חבויה לה
סגולת פלאים
הם מחשלים את הנקודות החלשות
פותחים לעינייך דרכים חדשות.

ורק כשאשלים עם עצמי
אתפור את הקרעים
אוהב את עצמי
לא יזיז לי מה אומרים
אופתע לגלות את השתקפותי
בכל מראה, כמו בקדמותי.