פצעים מדממים, מסיכה שבורה

היא צועדת, סנטרה מורם,
חיוכה מוכן, להיעלם.
פצעיה מדממים על הרצפה,
משאירים, כתמי כאב.
דמעותיה ממלאות,
את כוסות היין,
בנשף, שעזבה.
את המסכה שלה,
השאירה על הרצפה.

עכשיו היא חשופה,
צלקת ארוכה.
עור לבן, חיוור,
עיניים עצומות.
עברה כהה, לא טהור,
אבל כה יפה.
הבזקי חלומות קרועים,
בצחוקה המקסים חולפים.

בכי מלאכים,
את כתפיה מרעידים.
הבזקי כאבים.
חיוך שחוק, זיכרונות עמומים,
ורד קוצני,
פצעים, וחתכים.
פנים נחשפות לעולמים.