פעם, לא מזמן

פעם, לא מזמן, הצצתי בשמיים,
והשמיים, הם היו צלולים כמו מים.
כחולים, יפים, מלאי סודות,
עננים אותם מכסים, מסתירים הפתעות.

פעם, לא מזמן, נגעתי באדמה,
והיא הייתה רכה ונעימה.
והדשא שצמח עליה היה נעים,
גם הוא הסתיר סודות קטנטנים.

פעם, לא מזמן, הקשבתי לקולות הציפורים,
ושמעתי פתאום שירים מוכרים.
השירים סיפרו על שמחה ואהבה,
הם סיפרו גם על אופיה של התקווה.

פעם, לא מזמן, הבטתי בירח,
שזרח לו בשקט ונראה כה שמח.
לבן ונקי, כמו מלאך הוא משקיף,
בעזרת אורו הרך את החושך מחליף.

פעם, לא מזמן, חייכתי אל חבר,
ותוך רגע מצב רוחו השתפר.
חייך בחזרה ואז פנה לדרכו,
לוקח ומפיץ את שמחתי בשמחתו.