פסיכודעת
נכלאנו, נשמות בגופי עפר
אמרנו אלוהים וקיבלנו שיגעון
שתינו דם במצרים, אכלנו צפרדעים
הסתובבנו כשלמצחנו אות קין
הבל היה טיפש, היה חלש
רצחנו ואנחנו משלמים בשפיות
חיינו אלפי שנים, והחיים חוזרים
אולי על עצמם ואולי זה לא שייך
כמו קלטת בלי סליל, אנחנו מיותרים
כלואים בבגדים נעימים, בפינת בית החולים
רצים מול השעון בלי לדעת למה
מתנועעים בחלקת קיום כמו דגלים
שמזכירים לשאר שהם עוד רגועים
כי אנחנו אלה שאבדו בשנים ובימים
אלו שנגעו בהבנה שמקורה לא בתבונה
והעין השלישית שלנו ראתה את המטריקס
בגילופין מאוויר וממים, מכל דבר קיים
אין לנו קשר ואנחנו לא קשורים, משוחררים
חופש דעת אין סופי, והיא נטשה אותנו
מעבירים את הזמן בתיקתוק השעון
קדימה, אחורה.
תגובות (0)