פסטיבל האימים #5

השד המגחך, משליך את הבובה.
הליצן המצחיקן, לוקח את ליבכם.
תחייכו ילדים, תחייכו.

השדות הפורחים. הזמנים השונים.
אך הפחד, תמיד ישארו.
המכשפה, מחייכת, חיוך החושף שיניים ודם.

ילדים לא ישנו, ורק צרחות ישמעו יום וליל.
האבדון הקרב, וריקוד ילכוד את נשמתכם.

תחייכו ילדים, תחייכו.
זמן קצר נוצר עד ש
תצרחו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך