פינה של שקט

בית א.
אני רוצה פינה של שקט, אני רוצה פינה של אור. פינה פנתה היא מסתלקת, ובליבי הותירה חור. וזה החור אליו נפלתי, כן זה הבור והמסגר. המציא לי שקט ואמרתי, זה הכאב טוב הוא יותר.
פזמון.
זאת המכה אותי ריפאה, והמיצר אותי העיר. להסיר את הקליפה, שמעליי, לצאת בשיר. להתגלות בכל האומץ, ללא מכסה והסתתרות. ויצא יין מהחומץ, צמחה חכמה מבערות.

בית ב.
שוב זאת הדלת שחורקת, ושוב האח החל לנחור. אני, נפשי, כבר מפאקת, הגוף עייף מהיות ניעור. כל היום קשה עמלתי, וקור בלילה בי חודר. האכזבה אותה נחלתי, תפציר, תרפה ותוותר.

פזמון: זאת המכה אותי ריפאה…