פילמני קטן, פילמני שובב.

יום בהיר אחד יצא פילמני קטן,
דילג לו בכיף וקרא בקוראן,
זימזם לו בנחת שאל וכתב,
התחיל דרכו לדואר לאחר שסיים ת'מכתב.

אוי בום טרח, מה זה קרה?
הפילמני נפל לבור מלא בחרא!
הוא בכה ובכה ילל כאן שעות,
כשנגמרו לו המים הוא הפסיק גם לבכות.

לפתע פתאום הגיע גמל,
שהושיט את ראשו לפילמני הנ"ל,
הפילמני ישב על ראש הגמל,
ולבסוף הביא אבטיח לגמל האומלל.

הפילמני הקטן המשיך בדרכו,
עליז, שמח וחסר דאגות,
הפילמני קפץ, שר ורקד,
התסכל במכתב שעליו הוא שקד.

והינה זה כאן, הדואר הנחמד,
הפילמני הקט לידו נעמד,
הפילמני הקט שילשל ת'מכתב,
והחליט לעצמו שאותו מעולם לא כתב.

חזר לביתו, הפילמני השובב,
הוריד את מעילו ותלה על ה-וו,
אבל מה זה נמצא שם בכיס המעיל?
זהו המכתב שמעולם לא נשלח בעליל!

ישב ובכה הפילמני הקטן,
וחשב לעצמו,
אם המכתב נמצא כאן,
אז מה הוא שלח?

מסתבר שקרתה כאן טעות אומללה,
הפילמני שלח את המכתב של אלה!
אלה היא דודתו של הפילמני הנ"ל,
שעכשיו לא שמח, ותמיד יהיה אומלל.