פיוסים

שוב זה בא והולך בנינו
משאיר אדמה חרוכה וחום מעיק.
צובט בלב ודוקר בנשמה, כמו להב סכין חד מאוד
שננעץ וסובב פנימה.

שוב זה בא והולך בנינו
הרגש הקשה מנשוא של שניים מיוסרים
שפגעו האחד בשנייה,
שנפגעו האחד מן השנייה.
שזרקו רפש מלוא החופן רק כדי לראות את הבעת הפנים.

שוב זה בא והולך בנינו
המחשבות הקשות האלה שיש בהן סממן אהבה גדול.
שמראה איך תמיד אחרי הרגע הזה, ישר הדמעות זולגות
וישר החרטות נכנסות ומציפות כל חלקה בלב.

זה ישוב ויבוא אלינו במהרה.
את תבקשי לשלוח שליחים ואני אקרב,
ונביט מקרוב די חמורי סבר. אחר כך
חמורים פחות
ופחות
ופחות.

עד שנגיע אל בין הסדינים
אחרי שכל ההדורים
יושרו, והגשרים נפרסו והפערים גושרו
והאהבה שוב ניצחה בגדול.
_____________________