פואמה לעבר
והנה אני,
בקצה העולם,
משתוקקת לשבת ולנוח.
עיניים סגורות,
שפתיים חתומות,
עומדת איתנה מול הרוח.
פניי מביטות אל מול היקום,
משתוקקות לתשובה.
ליבי הולם, גופי רועד,
מעומק השאלה.
רגליים חזקות,
בתוך האדמה,
חולמת על ביתי וגני.
על ילדות נשונה,
אהבה רחוקה,
והנה, הנה אני.
תגובות (1)
הכתיבה יפה, אבל זה לא עמוק מספיק. עוד לא נפתחת ופתחת את עצמך לכתיבה.
אם את רוצה תקראי את אחד השירים שכתבתי קוראים לו "חסר תכלית ובלי פואנטה מחשבה ספונטנית" עזבי את השם של זה תקראי את העומק של המילים. אבל יש לך פוטנציאל תממשי אותו.