פגישת חטף
זה מרגיש כמו להיות האוטסיידר
להסתכל על הכל מבחוץ
כשאני מביטה בפניך.
פעם היה לנו עולם
האם אתה זוכר.
כעת אני רק
הצצת רגע
בחייך.
ואני חשבתי שתמיד יחד נחייה
בתוך אותו עולם של האחר.
זה משונה לראות זגוגית
על החיוך שלך כאילו
אינך יכול לצחוק
מהנוף בחצר.
ואני הנוף.
מתי, אולי מתי, תאמר ילד
ובשניה האחרונה לפני
נדמה שהצצה תגמר
נתת למבטי חטף
לתוך כל מה
אשר יכולתי
ובחרתי לא
להיאחז.
תגובות (12)
זה טוב !!!
ואשמח אם תצרי איתי קשר :) ,
את בקבוצה?
היי (: כבר זזה לישון , אצייץ מחר ^___^
מקסים.
(:
זה ממש יפהפייה ומקסים. אהבתי מאוד
וואו! המבנה שלך שבה אותי.
אהובות. תודה לכן 3>
זה יפה.אפילו מאוד.אבל היו כמה דברים שלא הבנתי כנראה.אמרת שהיה לכם עולם שלכם ואז את אומרת "אותו עולם של האחר" שבעצם כל אחד מכם היה בעולם של השני,מה שאומר שלא היה לכם עולם יחד.חח הבנת אותי? לא הבנתי גם את הקשר הזגוגית.אשמח אם תסבירי.
היי (: מעשה אין סתירה. היה לנו עולם ותמיד חשבתי שנחיה בעולמו של האחר – העולם הזה. הבנת? זגוגית זה כאילו חיוך שאי אפשר לגעת בו. זה רק נראה אבל לא מורגש. כאילו את לא מצחיקה מישהו מבפנים , ושניכם יחד בזה. אלא מבחוץ. הוא מחייך כאילו את חלק מהנוף. משהו שמחייכים אליו מתוך משהו פנימי שלא קשור בו. וזו שותפות שנפסקת. מקווה שזה ברור יותר (:
הורג אותי איך את מסבירה את עצמך כל כך לעומק באמת זה מדהים.
מסכימה, המבנה בהחלט מסקרן עוד לפני שקראתי-ואחרי שקראתי מה שמשאיר אותי מסוקרנת זו צורת הכתיבה שלך. אז אני אשאר פה קצת לחשוב על השיר ^_^
3>