ערימת זכוכיות

אתה יודע כמה קשרים חתכתי בגלל זה
איכשהו אני מאמינה כל פעם מחדש
שאיתך זה יהיה שונה
אבל לא אכפת לי כבר
בחיים האלה כל אחד לעצמו

אני יודעת בדיוק מה עובר במוחם
החיים לא קלים
דברים שהם מסתירים מכולם
תהומות מעמקי לב השטן
אני יודעת מה הם רוצים לעשות לי

לא אתן את הלב שלי למישהו
כי זו רק ערימת זכוכיות
הכאב שלי גדול מנשוא
אבל אני חסרת תחושה
אז איך לעזאזל אני מרגישה רגשות

נעלמת פתאום בחשכה
משחקת כאילו אני לא מתגעגעת אליך
הלוואי שיכולתי לומר למה זה נגמר
זה לא הוגן
וכך גם הקיום שלנו על פני כדור הארץ

אפשר לראות את זה בעיניים שלי
החיוך גדול מכדי לכסות דמעות כה קטנות
אז יש עוד מאחור
שנים של תקווה
אין דבר כזה אהבה

איך אפשר להפקיד בידי מישהו את המפתח
את הדרך לכל עולמך
את סודות ליבך
את כל המחשבות העולות על מוחך
איך אפשר להוריד מגננות

לפעמים עדיף לסחוב הכל בבטן
מאשר לתת לזה להסתובב בעולם
לפעמים עדיף לא לתת את הלב
מאשר להיפגע מכולם
הכאב כל כך קשה ומכביד לי על הלב

ערימת הזכוכיות שאיש לא יצליח לתקן
אין ציפיות מעולם
אין ציפיות מבני אדם
רק כאב לב כמו חותך זרועי
אבל יותר עמוק ממה שעשיתי לי

אני לא אוכל לשאת זאת
הם מנסים לפגוע בי
אני לא משוגעת
רוצים לקרוא לי את המחשבות
לחטט לי במוח

אם יכולתי לתאר זאת ברור יותר
לא היית מבין
אם יכולתי לומר זאת למישהו
הייתי בוחרת שלא
כי הוא עלול לפגוע בי