על ורידים וורדים

אני אזכור את היום הזה כל חיי,
את היום בו החלטת לחשוף
בפני מעצמך יותר ממה שראיתי עד היום.

ואז נעמדת מולי, בחורה זהובת שיער קטנה,
בסקיני ג׳ינס כחול וחזיה לבנה שגדולה עליך לפחות במידה,
ובאיטיות הורדת אותה.

ואז פגשתי אותם לראשונה,
זוג שדיים רכים שעוד ״לא פרשו כנפיים״, סמוקים כורד,
עור שזוף וחלק.

זוג שדיים על גוף קטן ורזה
שכל קימור וכל נקודת חן
מספרים את הסיפור שלך.

והדבר שהכי משך את תשומת ליבי היו
הורידים הכחולים שקיימים לעבר כל החזה שלך
ורק מזכירים לי כמה שאת אמיתית, כמה חיים יש בך, כמה שאת את.

ולאט לאט נעמדתי וחיבקתי אותך חזק,
כשהשתיים החמודות האלה נמרחות על בטני,
וכמובן שלא נגעתי בה מעבר לכך, אנחנו בוגרים יותר מזה.

אני אזכור את היום הזה כל חיי,
את הסיטואציה הסוערת אך שקטה לתפארת הזו,
כי באותה הסיטואציה,
הבנתי שמצאתי בית.