על השלג…

לפרוח בחורף הלבן
החולצה שלי אדומה וצועקת,
להתגעגע לטעם ישן
להרגשה מחבקת.
מחשבות של משורר
על דפים של נייר
עלים של פרח, בין האצבעות,
יוצא לטיסה על הדמיון,
אין סיבה לחכות.
בתקופה שלא הייתי בה
הייתי בוודאי פורח
בתוך הקהל משתולל, קופץ,
צורח…
דמויות בשמש, שיער ארוך
אחרי שלוש שעות של רוק
צלילים נעימים של צחוק.
אופק לבן כחול,
בתוך המקפיא
חלומות…
ואני על השלג,
חמוש באוזניות.