עַל הַמַּדָּף

עַל הַמַּדָּף כַּדִּים רַבִּים
יֶשְׁנָם כָּאֵלּוּ,
שֶׁהֵם כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת
צִבְעוֹנִיִּים, יָפִים
עוֹסְקִים בְּדֻגְמָנוּת.

גְּבוֹהִים וְרָמִים הֵם,
הָאוֹר מִשְׁתַּקֵּף עַל גּוּפָם בְּקַלּוּת
מַרְשִׁימִים וּמְבֻקָּשִׁים הֵם,
בְּכָל קַנְיוֹן, מַכֹּלֶת אוֹ חֲנוּת.

וּמֵרֹב יֹפִי וְנִצְנוּץ הָאוֹר,
לֹא יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה אֶחָד לִבְחֹר.
לֹא מוֹדְדִים מַהוּ גֹּדֶל תְּכוּלָתוֹ,
לֹא בּוֹדְקִים הַאִם יֵשׁ קֹשִׁי בִּנְשִׂיאָתוֹ.

הֵם מְחַפְּשִׂים כַּד לְרַאֲוָה,
כַּד שֶׁמַּתְאִים לַאֲרוֹן תְּצוּגָה,
אָז מָה הַפֶּלֶא שֶׁכֻּלָּם,
אֲבוּדִים, מְיֻבָּשִׁים,
אִישׁ לֹא יְרַוֶּה אֶת צִמְאוֹנוֹ
בְּמִרְדָּף אַחֲרֵי
כַּדִּים,
יָפִים.