לנסות כדי להיכשל
שיר גרוע. רק ששת השורות האחרונות שוות משהו. כל שאר השיר הוא כל כך אופטימי, שהוא מזכיר לי את הסיפור על האיש שנהיה עיוור לא בגלל כשהעיניים שלו היו פגומות, אלא בגלל שבקע מהן אור כל כך חזק ומסנוור, שהאיש לא יכול היה לראות יותר כלום. לדעתי, כל האופטימיסטים לוקים בפגם זה, שנקרא תסמונת העיניים הזוהרות. לדאבוני, כרגע, גם אני קצת מסנוור מתוך העיניים, מרוב אופטימיות. מילא. לפחות אני מקווה שזה ירתיע שוטרים למיניהם וכל שאר קבצני השווא.

על דעת הירח

שיר גרוע. רק ששת השורות האחרונות שוות משהו. כל שאר השיר הוא כל כך אופטימי, שהוא מזכיר לי את הסיפור על האיש שנהיה עיוור לא בגלל כשהעיניים שלו היו פגומות, אלא בגלל שבקע מהן אור כל כך חזק ומסנוור, שהאיש לא יכול היה לראות יותר כלום. לדעתי, כל האופטימיסטים לוקים בפגם זה, שנקרא תסמונת העיניים הזוהרות. לדאבוני, כרגע, גם אני קצת מסנוור מתוך העיניים, מרוב אופטימיות. מילא. לפחות אני מקווה שזה ירתיע שוטרים למיניהם וכל שאר קבצני השווא.

הירח לא סולח,
הירח הוא אכזר.
לירח צד שחור,
לירח צד מואר.
הירח לא סולח
לנו
כשאנו
עצובים.

בגאות וגם בשפל,
בעד חלונות וגם
דרכי עלי שיחים,
כמו זרקור מאיר עלינו
בכל חטאינו,
בפשעינו,
בלהט כיעורינו הלילי.

אם באמת
אנחנו כל כך נוראים
למה כל לילה הוא עולה למשמרת מחדש?

הוא מאיר עלינו לא כדי לשנות את דרכינו,
לא כדי להראות לנו את האור.
הוא מאיר עלינו,
כדי להראות אותנו
ככה.
כי אנחנו האור.

אנו,
במערומינו,
יפים. ולא רק בחשכה.

יפים עכשיו,
ברגע זה,
תמיד.


תגובות (3)

3>

10/11/2015 01:22

למעשה הבית הראשון הוא משהו וגם השני.
אהבתי את השורה "כי אנחנו האור"
אני לא מסכימה עם השיר שלך לדעתי הירח נהדר וגם הכוכבים

10/11/2015 15:36

אהבתי נורא איך שהשיר התחיל. אבל לאט לאט הוא נהיה פחות לטעמי בדרך הכתיבה והעברת המסר. התוכן עצמו… טוב זאת תיאוריה שכמו כל תיאוריה אפשר להתווכח עליה בלי סוף. אבל אני כן מסכימה שהירח הוא פשוט ירח, ואנחנו צריכים להאיר את עצמנו במקום למצוא כל מני גורמים שישלו אותנו.

10/11/2015 18:20
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך