עלים בסתיו
ומה ישאר ממני כשאני בקו הסיום?
ומה ישאר מקו הסיום כשאני ממנו
אלך– קלה כענן
כבדה כמשמעות צורתו–
לא קיימת כמנתח אותו
כשיצור קטן יושב בחדרו בעליית הגג
ואוחז בסכין ופינצטה
כאילו היו בובות מריונטה, מחוברים לחוטים
ונעים
אל מול הרוח הממלמלת דברי מלמלה.
תגובות (1)
זה יפה ואפל (כרגיל)