veronico
כתבתי די מזמן את השיר הזה, אבל בכל זאת.

עיניים רואות

veronico 19/07/2016 1294 צפיות 2 תגובות
כתבתי די מזמן את השיר הזה, אבל בכל זאת.

רואות כל צבע הן.
מראות כל רגש הן.
עוצמות מפני כל רע.
ואת החושך לא רוצות לראות כלל.

מיהן העיניים המפוחדות? שמסתתרות מן האור האפל?
מחפשות אחרי חתיכת בד שתנקה את דמעותיהן הרבות.

עיניי חלונות, לנשמת האדם.
רואות כל צבע הן.
מראות כל רגש הן.

מראות חיוך צונן, מראות פחד גובר.
מיהן העיניים החושדות באווירה הקרה?

כל רגע הן יודעות, כל רגש הן זוכרות. עיניים גדולות, רואות ואוהבות. אוהבות את האור, שמתרחק מן האפלה.


תגובות (2)

יש לי נקודה למחשבה שעלתה מהשיר שלך-בעיניים פתוחות,אנו נראה,אך בעיניים סגורות נביט אל תוך החושך הנעצם מעיננו.אז אם,בעצם העיניים המפוחדות,מלאות הרגשות הללו,לא מעוניינות לראות את החושך ועוצמות את עינהן,כמסתגרות בתוך עצמם,בעצם,הם מביטים בחושך עמוק יותר,ומרגישים מוגנים יותר,אך האין הדבר נכון?אולי,כשאנחנו כל כך רוצים שלא להבחין במשהו,הוא עומד שם מתחת לאפינו,ממש לידנו,כבכוונה תחילה.

19/07/2016 12:13

    לא חשבתי על זה ככה, מפתיע אותי לחשוב עד כמה המילים המעטות יכולות לספר כלכך הרבה… תודה רבה על החשיבה!

    19/07/2016 12:17
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך