עט שחור על דף לבן

עט שחור על דף לבן
מה נעשה עם העט הזה , לא נדע אם לא נאחז בו.
אתה אוחז בעט ומסתכל על הדף הלבן .
דף זה פשוט מאוד ורגיל , אולי לא כזה רגיל , יש בו שורות.
את מסתכל על השורות וחושב, דף לבן עם שורות
מה אני אמור לעשות? ופתאום מחשבה צצה במוחך
כמובן לכתוב! זה כ"כ פשוט שזה מגוחך ..
ואתה מלא מרץ ומפגיש את העט עם הדף ומוכן לכתוב..
ואז אתה עוצר .
וחושב , אבל מה בעצם אני אכתוב? על חיי היומיום ? אבל זה לא מעניין, כל אחד חיי
את זה , זה לא הדבר .
להמציא סיפור? אך אינך בטוח שדמיונך טוב מספיק בשביל דבר זה.
אולי בעצם לכתוב יומן , ובך אין צורך להראות לאחרים , אבל אתה יודע שלא תמלא אחר
משימה זו בצייתנות.
אז אתה פשוט מניח את העט ובוהה וחושב מה לכתוב..
כי אתה בטוח כי בדרך הציור לא תבחר, כי העט השחור והדף הלבן יש מטרה להגשים וזה לא ציור.
אז אתה ממשיך לבהות
ולבסוף הולך
כי אתה יודע שלא תוכל לעשות דבר כי
העט השחור על הדף הלבן אשאר כך
מטרה שלא הוגשמה.