עומד ומחכה
העננים אפורים,
נושאים עימם מלחמות ומחלות.
האנשים רצים, מחפשים מחסה
מפני הקור, מפני השיגעון.
ורק אני,
עומד ומחכה.
מחכה לטוב,
מחכה לאור-
לאור בקצה המנהרה.
השמיים כחולים,
נושאים עימם זיכרונות וכאבים.
האדם מתעורר, מחפש מקום בעולם
מקום לחיות, מקום למות .
ורק אני,
עומד ומחכה ,
מחכה לטוב,
מחכה לגשם-
לגשם שישטוף הכול
ויקח הכול רחוק.
העולם כולו נגמר,
נושא עימו מחשבות
והבטחות.
כאלו שנשכחו,
כאלו שנמחקו.
ואני עדיין כאן,
עומד ומחכה.
מחכה לתקווה שתחזור,
תחזור מהמסע הארוך
ותביא עימה שלום,
שלום ואהבה,
אהבה ושלום.
תגובות (3)
היי נועה היקרה השיר שלך מדהים אהבתי מאד לקרוא אותו וחבל שהוא עצוב אבל
מה לעשות לא הכל שמח במהלך חיינו תמשיכי לכתוב ואני אמשיך ליהנות ולהגיב
ממני בקי ♥♥♥
גם אני ממש אהבתי את שירך. מדהים אפילו. דווקא הסיום שלו אופטימי וזה מה שיפה. אגב, גם אני כתבתי שיר קצת דומה לזה, על כך שאני חונה בזמן שכל העולם כמרקחה…
בקי ורפי תודה רבה!! :) ורפי אני אשמח לקרוא את הסיפור שכתבת :-)