עולם חדש…

הזמן עובר כל כך מהר,
וצצ לו פתאום עולם אחר.
עולם חדש לגמרי לנו התגלה,
ודור חדש ושונה, ביחד איתו גילה.

פותחים את ספר הזכרונות,
ומסתכלים על כל התמונות,
בהם היינו ילדים טובים,
שבאותו היום שחקנו עם הכלבים,
עם שמלות אביביות וחולצת משבצות,
בגינה האחורית הילדות הן רצות.

"כשתגדל תבין", אמרו ההורים,
ועל מצווה זאת היינו שומרים,
דיברנו אחד עם השני, נהננו מהחיים
נפגשנו ברחובות ושחקנו משחקים.

ואת הספר הנה אנחנו עוזבים,
מביטים אל העולם וגם קצת מתאכזבים
שני ילדים, נמצאים זה ליד זה,
שולחים אסמסים אחד לשני במקום זה.

אמנם זה מאכזב, אנו יודעים
ככה מתנהגים כיום ילדים
בוהים שעות על שעות מול המסכים,
ולזה אנו לא תמיד שמחים.

ועכשיו נדבר בשמינו, הילדים:
אמנם בעולם הזה,
מעלים תמונות לפייסבוק ומחכים לתגובות,
לא מכירים את מה שבחוץ ומסתגרים בבית שעות,
לא רואים אור יום,
רואים תאורה
רק יושבים מול המחשב,
ליד המנורה
אך אם הייתם לנו מראים
את העולם הנפלא שאנו מפסידים
העולם החדש הוא לא נורא כמו שאתם חושבים,
גם בעולם הזה יש ילדים טובים,
תצאו קצת החוצה, תסתכלו מרחוק,
להפסיד את כל זה זה לא חוק.
תסתכלו אל העולם בעיניים יפות,
ועכשיו באמת תוכלו להבין- איך זה להינות.