עולם ומלואו

אומרים שכל אדם הוא עולם ומלואו.
כל אדם הוא אכן עולם,
אבל כשהעולם הזה חרב,
העולמות האחרים
שנבנו סביבו,
שנתמכו בו-
נשברים גם הם.
מתרסקים לאלפי חלקים.
מתפוררים.
לפעמים העולם סתם משתנה.
לעיתים לטובה,
ואז העולמות מתקרבים.
לעיתים לרעה,
ואז העולמות כבים
באכזבה צורבת.
בגעגוע לשהיה ונגמר.
ואולי העולם סתם השתגע.
קפא או התחמם
או נחנק מעוד קרב.
ממלחמת עולם שאין בה מנצח.
יש רק מפסידים.
בעולם יש אסונות
ויש בו משברים.
אז קשה להיות עולם.
אולי עדיף להיות סתם.
אדם שהוא אדם
ולא עולם ומלואו.
חסר חשיבות ומשמעות.
יקר רק לעולמות סביבו.