עולם וירטואלי
המצאתי לעצמי עולם וירטואלי,
אני נמצאת שם כמה שבא לי.
ושם יש לי חבר מיוחד במינו,
על כל דבר יש לו דעה משלו.
אני מדברת איתו ולא שמה לב איך הזמן עובר,
כאילו שהזמן חלף על פניי ולא יחזור לפה יותר.
אך אחרי שאני חוזרת משם לחיים הרגילים,
השיחות בעולם הווירטואלי לי מאד חסרים.
בעולם ההוא אין לי פחדים וכאבים,
הם נשכחים לרגע ולזמן מה נעלמים.
אני לא מדמיינת פתאום חיים אחרים,
כאילו שהעולם הווירטואלי המציא אותי מבפנים.
אני מחפשת את עצמי בתוך מה שנקרא חיי,
ולפתע הכל מתערבב ונהיה מבולבל מדיי.
תגובות (3)
נחמד ביותר, אהבתי את החרוזים!
מה שקצת בלבל אותי היה הבית האחרון:
"אני מחפשת את עצמי בתוך מה שנקרא חיי,
ולפתע הכל מתערבב ונהיה מבולבל מדיי."
100המם מרגש והכתיבה שלך בחרוזים מדהימה תודה ושבת ברוכה ממני בקי♥♥♥
העניין עם הבית האחרון זה שיכול להיות שהעולם הווירטואלי כל כך מושך אותך פנימה שאתה מתמכר אליו והוא מתערבב עם החיים הרגילים, אני מכירה אנשים שפשוט לא יכולים להפריד את החיים הרגילים לדיבורים בצ'אטים, או שמנהלים את החיים שלהם באינטרנט ולא פנים מול פנים- זה בערך מה שניסיתי לומר.
ותודה רבה בקי :)
שמחה שאהבת!