עולם אחר

חשבתי שלא אגיע למצב הזה,
חשבתי שאני בסדר,
חשבתי שהעולם יפה,
חשבתי שדברים כאלה קורים לאנשים אחרים,
חשבתי וטעיתי.
עכשיו זו אני.

אני לא מאמינה,
חשבתי שלי זה לא יקרה,
חשבתי וטעיתי.
עכשיו זו אני,
ואין דרך חזרה.

חשבתי שהעולם נפלא,
חשבתי שהשמים תמיד בהירים,
חשבתי שהשמש אף פעם לא שוקעת,
חשבתי שאשמע את צחוק הנעורים,
ולא אדע בכי אף פעם.
חשבתי וטעיתי.

אף פעם לא חשבתי שאגיע לעת הזאת,
חשבתי שזה קורה לאחרים,
חשבתי שהעולם נפלא,
שבויה בעולמם של ילדים.
חשבתי וטעיתי.
חשבתי וקיוויתי.

תהיתי על העולם,
תהיתי על האור,
תהיתי על החושך,
האמנתי,
קיוויתי,
והתאכזבתי.

חשבתי על אמא,
על אבא, על אחות,
חשבתי על צחוק,
על עיניים מחייכות.

חשבתי-
ואף פעם לא האמנתי,
אף פעם לא תיארתי,
שלי זה יקרה,
שאני אגיע למצב הזה.

חשבתי וטעיתי.
עכשיו
לי זה קורה,
ולא לאחרים.

השמש שוקעת,
הצחוק פסק,
יודעת אני בכי מהו,
וילד קט מעיף בי מבט.

שבוי הוא עדיין בעולם אחר,
מחייך.
עולם שבו הייתי פעם,
שחשבתי אותו לנפלא,
שבו השמש לעולם אינה שוקעת,
אבל אצלי זה גם קרה.