עולה .
הלב דופק בעוז .
מחכה לנשימה בקוצר רוח .
חושפת בהיסח הדעת שיניים לבנות .
מחייכת עבר העולם .
שואלת עצמה כיצד קרה .
איך הפכה כך לאחרת .
ובתוך כך מבינה .
שאין זה משנה בכלל .
ובתוך כל כך היא ממשיכה בדרך .
צעדיה קלילים כעת .
מלווה במנגינת שמיים .
והיא עולה .
תגובות (2)
באמת שיר אופטימי! גרמת לי ממש לחייך! :) ואת צודקת – זה באמת לא משנה, לא צריך סיבה בשביל לחייך :)
את מקסימה:) תודה לך , את ממש מחזקת :)