עוד שמש…

עוד שמש שקעה לה בנחת
מציפה את האופק בכתום,
עוד שניה
ומתחיל לו חלום…
אני ואת בדרך
נוסעים ישר,
אף פעם לא בערך.
את לובשת שמלה לבנה
אני מזיע…נראה כמו חתן
משחרר את הצווארון המעומלן.
זה מיוחד, מקורי והגיוני…
את כאן
וגם אני .
זה נראה לך אפילו נכון…
צילומים לפני החתונה
בתוך בסיס של צנחנים
הכיוון הוא צפון.
עדיף היינו נוסעים
לחוף הים בחיפה
יכולנו סתם לטייל בתל אביב,
יודעת שאני לא רגוע,
קוראת לזה לחץ של משורר
למה לא נסענו למקום אחר?
חיילים נמצאים ברקע
חמושים מכף רגל
ועד ראש
ואז את אומרת:
אתה לא צריך לפחד
בסך הכל האווירה מיוחדת
אנשים מחייכים, מחבקים
אז מה?
אז מה אם לא היינו לוחמים?.
עדיף היינו נוסעים
לחוף הים בחיפה
יכולנו סתם לטייל בתל אביב
יודעת שאני לא רגוע,
קוראת לזה לחץ של משורר,
למה לא נסענו למקום אחר?
ולפתע את אומרת
שגם את קצת מפחדת
אותי את מחבקת
אני כמעט נרגע
חייל דואג לנו,
רץ כמו משוגע..
יש זיקוק אדום בשמיים
פתאום הוא נעלם,
אולי זה קאט בם?
הזיה אחת גדולה
אנחנו פה בגללה…
מחייכים,
ובצד השני
חיזבאללה…