עוד שיר שקרוע מתוך שיחה

מנסה את מזלה
אבל לא נראה שיש לה סיכוי
אז היא בטח מדוכדכת לאט לאט
ממש באסה
אוף
זה כאילו מנגנים עלייך כמו אקורדיון
וכל הדם נוזל
וכל החרא
ואת צורחת
רק שאת בטח צוחקת
וכל הבשר שלך נמעך ונתלש
והמוזיקה לא מפסיקה
וגם האקורדיון מותח אותך ומכווץ
מותח ומכווץ
עם הקצב
בזמן שכל הדם יוצא
כמו שפריצים של עצב
והכל נהיה חלול ומגעיל
מחכים למוות שלך
עור בלי דם הוא מכחיל
רק עטיפה ל-מה שהייתה פעם ילדה.
ואז את הופכת לזומבי
מלאת גועל וטינה
מקרטעת בקושי הולכת
מתייבשת כמו כביסה בגינה.
והם מזדיינים בתוך הבית.
עלק חברים