עוד מעט
עוד מעט כשהגשם יפסק אני אתן לך את כל דמעותיי
עוד מעט את תראי מה הייתי, לו הייתי
עוד מעט הגשם ישטוף את הכל- גם אותי
עוד מעט כבר לא אהיה כאן
עוד מעט.. רק עוד קצת אני אעלם.
אבל בינתיים זה בסדר להישאר,
זה בסדר להישבר לחלקים
כי בסוף אוספים הכול ושומרים בקופסה.
זה בסדר להבטיח שיהיה בסדר,
רק בינתיים.. עד שהכול יעלם.
רק בינתיים.. עד שהלב שלי יפסיק לפעום.
עכשיו זה נגמר, אני רחוק
והשמיים קרובים.
צבעי הסתיו מתחלפים,
ולי קשה יותר לבכות,
לוותר.
עכשיו 'עוד מעט' כבר קרה.
ולא נשאר..
לא נשאר דבר.
תגובות (4)
ואוו, זה קטע כל כך יפה ועמוק. אני חושבת שקראתי פעם כמה קטעים שלך (לא יודעת אם הגבתי, ואם לא, אז סליחה) ואת פשוט אדירה. הקטע הזה מכניס אותך למין רצינות כזאת שכל שורה אתה קורא, ובאמת חושב על המילים, לא סתם קורא… אני יודעת לנסח כמה שאהבתי את זה. לדעתי זה אחד הקטעים הכי טובים שקראתי עד עכשיו.
יש לך כתיבה יפהפייה ומיוחדת, אני מקווה שלא תפסיקי לכתוב אף פעם.
וואוו תודה רבה ספיר! כיף לקרוא תגובות כאלה ממש תודה:-) המשך ערב טוב!
מצטרפת לתגובה של ספיר אהבתי מאד מאד מאד לקרוא את מה שכתבת ומקווה שתמשיכי לכתוב ולהנעים את זמננו – ביוש מתוקה והמשך יום נפלא באהבה ממני בקי !♥♥♥♥
בקי תודה רבה! :-) המשך ערב טוב ♡ :)