עוד מחראה טכנולוגית ( מחאה מחראה ח.ר.א)

אני מתנצלת מתוך כבוד
לפחות בעיניי
יש לי ביטחון עצמי חחח רק גם ריאליות

זה בדיוק מה שהתכוונתי. זה יפה וגם מכוער. אתה לא לבד אבל אתה גם לא עם עצמיך.

אני מסכימה לגבי המונולוג של מחשבות. זה זאנר שחייב להיות כאן אם תשאלי אותי
דווקא את שתי השורות האחרונות חשבתי שהן בסדר. אהבתי יותר את עניין הריכוז. אבל באמת הכל באנלי וחוזר על עצמו במחאות האלה
תודה על התגובה

צודקת לגבי הז'אנר… לפעמים מונולוג כזה יותר משקף ויפה משיר על אותו הנושא…
השורות האחרונות חזקות! חוץ ממילה אחת שהייתי משנה, לדעתי, את כמובן לא חייבת להסכים.
עוד משהו, למה את קוראת לזה מחאה?
בדרך כלל מחאה פונה/מוחה כלפי צד מסוים. כלפי מי את מוחה?

כלפי השימוש בטכלונוגיה בצורות מוגזמות.. אם זה עושה הגיון.וכן תכלס גן אני הייתי משנה לאף פעם

וואי. תודה רבה רבה לך (: אני שמחה שאהבת
ואולי את צודקת. אולי באמת אפשר לכתוב על זה אלפיים סיפורים. אני שמחה שהעליתי.
מה שהכי שימח אותי שהתייחסת לכתיבה.

אני חושבת שהבעיה היא בכללותה זה שאתה אף פעם לא לבד. לא עם עצמיך. אפילו לא באוטו. אתה בורח מזה. שוכח להרגיש מה שאתה מרגיש. אתה כל הזמן עושה משהו. ופתאופ כשאני לבד בחדר בלי כלופ לעשות אני כל הזמן בודקת אם קיבלתי הודעה. נוצר ווקום. אני כבר לא יודעת איך פשוט להיות. וזה הכי מסוכן
בייחוד למי שנולד לדור של טלפונים… כואב הלב. הם לא יודעים משחק חברתי מהו. איך זה כשמישהו חולה ומעבירים שיעורים צריך להתקשר לאיזה זר מהכיתה ולפתח ידידות במקום לשלוח לו הודעה. סתם… חבל לי כל כך

כמה שאתם צודקות…
אני מסבירה לאנשים שהרשתות החברתיות הרסו את החברתיות ונשארו רק "רשתות"… אבל זה לא עוזר.. הם בטוחים שזה נותן להם לשמור על קשר עם אנשים..
השאלה היא מה עדיף: קשר איכותי עם מעט אנשים, או קשר שטחי עם הרבה אנשים?

אני לא באמת נגד רשתות חברתיות. האתר הזה הוא רשת חברתית. אני פשוט חושבת שבבתי ספר חשוב חשוב חשוב להעלות את העניין למודעות הכי גבוהה שיש. שיעשו הפרדה חדה וברורה מגיל נורא צעיר בין אמיתי ללא אמיתי. קשר במסך וקשר בחיים. הגבולות מטושטשים וקל להחליק ולשכוח שאתה מדבר עם אורות במסך שלך