עד הרעם הבא
פעם אמרת איך זה שכולם רצים , ואף אחד לא בכושר .
אני ממש מתגעגע ליושר שלך לכוח שלך במילים .
פתאום כל משפט שלך נשמע מתאים .
זה מדהים איך דווקא ביום בלי עננים .
חזרת לי לחיים , לפחות רק למחשבות .
לא יודע למה בך נזכרתי , אולי הברקים לי מזכירים את הימים שהיינו מתחבקים .
בסופת רעמים מתחת לשמיכה נכנסים ,את החדר הקפוא מחממים .
רק אני ואת לעולם אחר נעלמים לשעה או שעתיים .
מבלים ביחד לילה או שניים , טובע לך בעיניים .
מטאפורה טיפשית אבל אין מילה אחרת שמתארת את ההרגשה שבמוח אין לך מחשבה .
הכל פשוט נבלע כמו חור שחור הבעיות פשוט נעלמות רק בדקות האלו שהייתי איתה .
אני אולי אהיה קיטשי ואגיד "אהבה" , כן לפעמים אני מתגעגע ורוצה את הרגשה הזו ,
אפילו רק לדקה .
ואם אתם לא מאמינים כמה ההרגשה חזקה עברה כמעט שנה , ואני עדיין משתמש ברגעים שלי איתך כ השראה ,
זה לא געגוע זה משהו אחר אולי הרגשה שעדיף לא לתאר , ואם זה כל כך כואב אולי עדיף
לא להיזכר ,
לפעמים אני שואל את עצמי אם את עדיין כותבת ואם מתישהו את בי גם נזכרת .
ואם כן באיזה צורה זה בטוח לא בצורה טובה נכון ? …
אוף כבר שעה 5 ואני לא יכול לישון .
מעניין מה את עכשיו עושה ? ולצערי אני מעדיף את זה לא להגיד ,אבל עם מי ?.
מה הוא בך רואה ? האם גם את ההשראה בך מוצא ?
הגשם מתחזק המקום לכתיבה שנשאר לי כבר כמעט ריק .
ו תאמת שאין לי כבר מה להגיד , אז לבנתיים להתראות ותודה
וכנראה שאני שוב אפגוש אותך עד הרעם הבא …
תגובות (6)
יפה. מאוד,
(ועכשיו כבר שבע, מריחת זמן אין סופית מחמש. זוועה. שעמום. אבל ככה זה)
וואי נגע לי קצת בלב. לב מלבלב מתלהב
הפעלתי את הסרטון ולא יכולתי לא לשים לב לכמה שזה מוסיף לאווירה של הקריאה. באופן כללי רעיון גאוני.
מעבר לזה…אתה תמיד נוגע בלב ואני מוצאת שאני לא ממש אובייקטיבית לגבי זה. זה לא יפה או מיוחד מבחינת כתיבה או הסיפור עצמו אבל כשזה קצת יותר אישי(רק קצת) זה נעשה מעניין יותר.
חבל שלא יורד גשם יותר. אני שונאת את הקיץ.
מקווה שרשמת את זה כדי לגעת בנו ולא כי ככה אתה מרגיש (
(אני לפעמים עושה את זה, מודה באשמה) ואם כן מקווה שתמצא ממשהישתרפא לך את הלב
ני מנסה לכתוב וקשה לי. אז החלטתי לקרוא עוד כמה דברים שלך כי זה נותן לי השראה. בתמצות לא יודעת מה קורה לי ש ני קוראת כתבים שלך זה מדליק בי משהו ומוציא ממני דברים ש ני אפילו לא מכירה. השנינות היפיפיה הזרימה של התקסט משהו ש ני מקנאה בוא. תמיד הכתיבה שלך מרגשת אותי ונוגעת בי במקומות הכי רגישים . תודה(תמיד יש לי יותר מה להגיד אבל ני משתדלת לא לכתוב מגילות רק מה שבאמת חשוב ובלי ערפל)