עדר בלי רועה
תמיד היינו עדר בלי רועה
נפשנו תהתה
לאן היא רוצה ללכת ובאיזה כיוון,
אך כמו הרוח נסחפנו
אחרי הרועה.
רצינו יותר מתמיד
להיות חופשיים מבלי להיות קשורים למישהו
כאילו אנחנו תלויים רק בו.
לא ידענו את הדרך
תמיד הרגשנו חסרי ערך,
עם רצון גדול את המציאות לשנות
מבלי שנוכל אף אחד בכסף לקנות.
תגובות (2)
זה מעניין. יש פה משהו טוב. אגב, למה סול בנסון? זהו שמך או שצפית בהומלנד? או שזהו שמך וגם צפית בהומלנד.
תודה רבה אבל קוראים לי סול בנסון , השם שלי זה אביטל