עברו חמש שנים, אמא שלי.

שנים כה רבים עברו כמצמוץ
כששואלים אותי מי הייתה אמא שלי,
אני עונה בערפול.

לאחרונה מצאתי סרטונים שלך אמא
שמעתי את הקול שלך לאחר שכבר כמעט שכחתי
ראיתי את החיוך שלך לאחר שכבר כמעט לא זכרתי
אמא שלי, אני כל כך אוהב אותך.

בחתונה שלך ושל אבא כולם רוקדים
הזמנים היו קלים, יותר פשוטים.
סבתא ודוד ואת בחיים, שותים אוכלים,
נהנים מהחיים.

עבר לא מעט זמן אמא,
אני כמעט מסיים את הלימודים.
אני רציתי להציג לך את תעודת הבגרות שלי אמא,
הייתי רוצה לגרום לך להיות גאה.
אבל את גאה בי כל הזמן מלמעלה בטח נכון?
אמא מקסימה.

החיים היו קשים מאז שעזבת,
אבא עם מישהי חדשה, פחות טובה.
היא לא דואגת או אכפתית,
ממש לא כמוך.
אני זוכר כשהייתי קטן החיבוק שלך היה כל כך מתוק
והכל היה כל כך נצחי, כמו גשם בסתיו.

בבקשה רק תבקרי אותי בחלומות עכשיו,
אמא שלי, אני לומד ממך כל יום.
הלוואי שהיית פה כדי ללמד אותי איך להתנהג עם החברה שלי
הלוואי שהיית פה כשהתאכזבתי
אני כל כך עצוב וכל כך שמח
שמתוך כל הסיכויים זכיתי להיות בנך.

אמא שלי, את אישה מדהימה.
אני אזכור אותך לכל חיי ואומר לך תודה.
בעוד הרבה שנים, אני מקווה שתיוולד לי בת.
אני אקרה לה יוליה, ממש כמו שקוראים לך.
וכשהצחוק שלה ימלא את הבית, אני אהיה מאושר כל כך.
כי למרות הסוף אמא מקסימה שלי, את חיה בי ובאחותי.

שיר זה רציתי להקדיש לך, אולי בלי חרוזים, או בלי מבנה.
אמא שלי, את ההזדמנות לראות אותך מזדקנת כבר פספסתי.
כשהייתי קטן ומפונק את הזמן שלנו לא הערכתי
אך עוד הרבה שנים אני אספר לאנשים על אמי.
אדם מופלא, גדול מהחיים.
אמא דואגת, לא מכה, לא כועסת.
את האמא שלי
ותמיד אהיה הרוני שלך.