ספר הנפש

סירבתי להוציא את זיעת נפשי,
וליבי להט
ולא שקט.
החום הנוראי אך הנעים,
של רגשות התוקפות מבפנים,
כמו אח מחמם,
כמו כוויה לא כואבת,
אך צורבת.
סירבתי לספר,להוציא לאור את ספרי,
ואנשים יכלו לראות רק עטיפה חדשה,
כתבתי בו הרבה,כאוות נפשי,
כל עוד אני חייה-ללא הפסקה.
הוא נשאר בתוכי תוכי,
מחכה בבוא הזמן,
אך איני יכולה לשתף איש,
כי אף אחד לא באמת מעוניין.