ספל חרסינה

חשבת שאני חלש וקטן,
ספל תה שביר מחרסינה.
חשבת שאני סדוק וישן,
ברחת, נטשת, צעדת קדימה.
חשבת שאותי השארת לבד,
שלא תראה את פניי לעולם.
אבל כולנו טועים, וכך גם אתה.
חשבת, וטעית עוד פעם.

עכשיו אתה קשור לכיסא,
פצוע, חבול, בוכה ומתחנן.
עכשיו אתה הספל השבור,
ותורי להיות לא הוגן.
לא היית צריך לגעור בי,
לא היית חייב להרוס את הכל.
אבל בגדת במלך,
וזו הייתה הטעות של חייך,
אני חזק, ובקסמייך לא עוד אפול.