סליחה…

עיניי הפכו כהות
ידי אדומה
פניי כחולות
רגליי לבנות.
עכשיו נשרים יבואו
לנקר בי
וזה ישכח
כאב שנותר בי
על דברים שאינם קרו
מעוררים אותי למתים
כמו שתמיד הייתי
כמו שתמיד רציתי.
כשהלכת,
הכול השתנה.
כשהיית היה אור קטנטן
ביומי האידיוטי
הייתה עלומת אור קטנה
שחשפה עולם
גדול
שזהו ליבך,
לא כמו כולם.
הוא לא כמו כולם,
הוא איכפתי.
הוא רגיש.
הוא יפה.
אילו ידעת שכול השירים
האלא עליך,
היית מתחרפן.
כי אינך מכיר אותו ככזו.
אף אחד לא.
סליחה.