סירנת המלנכוליה

אני הבלרינה המסתובבת בחדר מחשבותיי
שלא יודעת לרקוד על פי צו
אחר מצו לבבי,
אני המוצאת עצמי מחפשת אוצרות
בין שווקים ויקומים שלא שלי,
ולא נותרה כבר יכולת לרקוד בלי
האכזבה שקשורה סביב גופי כמו מלכודת חוטים.
והבמה כבר חורקת לצלילי הדממה

ואף תקתוק השעון
לא מוסיף לשאון
של המילים התלושות בתחתית באר בטני
אז אני צועדת אל הסף
כל בוקר קצת
למצוא שם דבר שלא מצאתי מעולם

ואולי אדע כך