סיפור נדוש
גם אם תרצו
לא תוכלו לשנות אותי
מנסים לבנות
אבל אתם רק הורסים אותי
אני לא צריכה מסגרת
לא שיעורים, לא בגרות
כי כולם שחכו מהילדים
שבגלל בגרות לא יהיו בוגרים
אתם יכולים להגיד לי מה לשיר
תכריחו לצייר, תכריחו לאהוב
אבל כל עוד אני חיה
לא תאמרו לי מה לכתוב
אני רק עוד סיפור נדוש
של ילדה רגילה
שהוציאה כמה מילים מתוך המגירה
שהבינה שהיא לא כמו כולם
שלא תרצה להיות כזו לעולם
אז היא כותבת מילים
במקלדת מגע
מקווה שמישהו מבין אותה
שמישהו ישמע.
תגובות (8)
כתבת יפה. אמיץ ויפה
שורה 7 *שכחו*. שיר יפה, אם כי הוא מסופר מנקודת מבט קצת ילדותית בעיניי.
תודה על התגובות, אבל אשמח אם תסבירי מה לדעתך ילדותי בקטע.
הסוףמעולה ומציאותי, נחמד
איך את מעיזה לערער על החלטות בחינוך שהתקבלו ע"י פקידים גאוני עולם שמעולם לא לימדו מישהו אבל יודעים יותר מכולנו איך לחשוב.????
"אני לא צריכה מסגרת, לא שיעורים, לא בגרות". אלו השורות שבגללן הטקסט נראה לי ילדותי. אני חושבת שמסגרת היא כן דבר מאוד חשוב בתחילת החיים. ילדים לא אוהבים מסגרות אך בלעדיהן הם באמת היו גודלים להיות בני אדם פחות טובים וערכיים.
מסכימה עם כל מילה, יש הרבה מה לשנות בחינוך ומסגרת כזו לא מתאימה לכולם.
השיר כתוב מעולה.
במילה אחת מדהים!!