סימנים.

חשבתי שסימנים באים רק משמיים,
אז למה אני כאן מדבר עם ידיים.
לא שומע כבר כלום,
לא יכול יותר לקום.
יושב בכיסא, לא מזיז ת'רגליים.
הזמן נוזל לי מבין הידיים.
רואה רק שחור,
שמישהו ידליק כבר ת'אור.
חשבתי שסימנים באים רק משמיים,
אז למה אני כאן מדבר עם ידיים.
לא שומע כבר כלום,
לא יכול לקום.
ואתה איך תבין, אתה לא אני.
לא תשרוד בחיים כמו שלי.
מביט בראי, לא רואה את עצמי,
כל בוקר שואל איך נשמע קולי.
ולך קשה, כואבות הרגליים.
ולך גם לא קל, לקרוא עם העיניים.
ולך צורמות הצעקות באוזניים.

וחשבתי שסימנים באים רק משמיים….