סיט-רא אחרא
לְהָבִין רַעְיוֹן – זֶה קַל יַחֲסִית,
הַחֵלֶק הַקָּשֶׁה – הוּא לְיַשֵּׂם אוֹתוֹ בָּרָמָה הַמַּעֲשִׂית.
הַיֵּצֶר בְּכֹל יוֹם – מֵסִית,
וּבְכָךְ – אֶת תּוֹדַעְתְּךָ הוּא מֵסִיט.
הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁתִּפְעַל – אֲפִלּוּ בָּרָמָה הַבְּסִיסִית,
הוּא רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה בְּמַצַּב מְנוּחָה – פָּשׁוּט סִיט.
.
אוּלַי לָכֵן – קוֹרְאִים לוֹ סִיטְ-רָא אַחְרָא?
עַל יְדֵי הַסִּיט – הוּא גּוֹרֵם לְךָ לַעֲשׂוֹת רַע,
סִיט – כְּדֵי לְהָסִיט אוֹתְךָ מֵהַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה.
שֶׁלֹּא תּוֹשִׁיט עֶזְרָה,
וְלֹא תַּעֲזֹר לְחָבֵר בְּצָרָה.
שֶׁתִּשְׁכַּחְ – שֶׁיֵּשׁ לַחַיִּים מַטָּרָה,
מִי אֶת הָעוֹלָם בָּרָא?
וּבִשְׁבִיל מָה הוּא נִבְרָא?
.
הוּא רוֹצֶה אוֹתְךָ – בֶּ"שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה",
"הֲרֵי גַּם כָּכָה תִּכָּשֵׁל – אָז חֲבָל שֶׁתְּנַסֶּה".
וְאִם תַּצְלִיחַ – אָז תִּתְגָּאֶה וְתִתְנַשֵּׂא,
וְאִם כָּךְ – אָז מָה כְּבָר חָשׁוּב הַמַּעֲשֶׂה?
כָּךְ הוּא אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב שֶׁלְּךָ – מְהַסֶּה.
.
הוּא גּוֹרֵם לְכָךְ – שֶׁתִּתְעַסֵּק בַּטָּפֵל וְלֹא בָּעִקָּר,
הוּא גּוֹרֵם לְךָ לְהִתְעַסֵּק – בְּדָבָר עָקָר.
וְכָךְ בְּשִׁקּוּל קַר,
הוּא גּוֹרֵם לְךָ לְבַזְבֵּז – זְמַן יָקָר.
אַךְ לֹא תָּמִיד – זֶה מִיָּד נִכָּר,
לִפְעָמִים אָדָם מֵבִין זֹאת – רַק שֶׁבְּחַיָּיו הוּא נִזְכָּר.
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
.
וְאוּלַי כְּשֶׁאָדָם מֵבִין – אֶת תַּכְסִיסָיו מֵהַתְחָלָה,
הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְמוֹדֵד – עִם סִימְפְּטוֹמֵי הַמַּחֲלָה,
וְכָךְ גַּם – יָכוֹל בְּיֶתֶר קַלּוּת לְבַטְּלָהּ?
תגובות (0)