סופר
שני אנשים
תמיד מאותו חדר
נאמרו דבריהם.
חדר של אותו סופר.
שני אנשים
המוות הוא חסר דאגות
וחסר תקוות
הוא פשוט 'חסר'.
זה מצחיק איך בני האדם
תמיד ינסו להשאר
עם ידם עליונה על הסיטואציה
אל השמים
אפילו אם ילחצו ידם
עם אבדון או כאב.
שניהם מפחדים לשמוע מילים
ולא להבין כלום.
לשתות תה לא רלוונטי
שהתקרר
תגובות (0)