סודות.
אני מכורה לסודות.
אני אוספת אותם כמו שאנשים אוספים פנינים ויהלומים.
שומרת אתם במקום המוגן והבטוח ביותר שיש לי,
ומוציאה אותם משם רק כדי להתפעל מהם או להשתמש בהם-
לפעמים, כשכבר אין לי ברירות אחרות…
אני הופכת את הסודות לחניתות,
מטילה אותם על אויביי, ולעיתים גם על ידידי.
הסודות הם הנשק הקטלני ביותר,
גרועים מחרב, פגיון או אקדח.
הם פוצעים את הנפש ורק אז את הגוף, משפיעים מהפנים לחוץ.
אני צוברת סודות,
שומרת אותם במוחי, מוכנה לשלוף אותם אם יעלה הצורך.
אני מניחה לאנשים לבכות על כתפי,
רק כדי שאוכל לשלוט אחר כך בנפשם.
אני גנבת חלומות, רוצחת תקוות, מעוותת אמיתות-
והכל, בשם ובזכות הסודות.
תגובות (8)
הו אהבתי!
יש בזה רשעות כמו שאני אוהבת ^..^ (למרות שאני לא מגלה סודות)
זה שיר ממש יפה :)
רשעות זו המומחיות שלי ^^
חחח…. בערך…….
ממש יפה!!!
גם אני מעט מרושעת, אני חייבת לומר ^~^
גם אני לפעמים משתמשת ככה בסודות.
אני יודעת שזה מכוער אבל לפעמים זה אפילו מעט כייפי :)
@~@ למה הפכתי?! איזה מגעילה אני :)
חחחח…. זה בסדר, אנשים שאומרים על עצמם שהם מרושעים פשוט מציינים את האמת שכל השאר מנסים להסתיר….. ;-)
חחחח D:
אני דיי אוהבת להיות מרושעת….
זה נורמאלי?
יש סיכוי שאני אכתוב על זה סיפור :)
השיר יפהייפה :)
אהבתי את המטאפורות והשימוש הזורם במילה 'סודות' כך שזה לא ישעמם אף פעם…
תודה ^_^
ואם את מתכוונת לכתוב על זה סיפור- תעדכני אותי, זה נשמע מגניב!
אהבתי, עמוק.