סביב סביב
הפרחים לא שכחו איך לפרוח,
עוד יודעת השמש לזרוח.
גם הטל עוד יורד בבקרים,
עוד מזמרות להן הציפורים.
עוד דקה שעוברת,
עוד רגע חולף,
עוד דרך נגמרת,
עוד אדם מתחלף.
הכדור חג סביב סביב,
העונות מתחלפות ללא קץ.
קיץ, סתיו, חורף, אביב.
וחלילה חוזרת הארץ.
ואי שם יש שקט וחושך וריק,
אי של דממה בלב הקיום.
אותו המקום-לא מקום העתיק,
בו נגמר כול מסע ביקום.
בו אנשים שאינם נמצאים –
בשום מקום על פני העולם.
וגם שם הם אינם, כי כבר חדלו,
תם מסעם ונשלם.
ובארץ דמיון הם עוד קיימים,
בזיכרון אהובים ויקירים.
אולי עוד ישובו אל בין החיים,
אולי לא לעד הם קבורים.
עוד דקה שעוברת,
עוד רגע חולף,
והנה אין הם חוזרים,
לא לנצח נוכל להם להמתין, שהרי גם חיינו קצרים.
תגובות (10)
חחחחח אני אוהבת
שיר יפה
אפילו שחרזתי חולף במתחלף? וואו, תודה!
וואו, אני מניחה שיש מצב שאתה זה שתקום לתחיה בתחיית המתים. אבל היי, תחוש את זה על בשרך.
למה יש מצב שדווקא אני? ואני אחוש את מה על בשרי? לא הבנתי למה את מתכוונת בשני המשפטים האלה בכלל.
עד תחיית המתים אתה תמות מן הסתם ואז תקום לתחייה. אז מן הסתם תרגיש איך לחזור לתחייה.
עד איזו תחיית מתים? את יודעת מתי היא תהיה?
דניאל? חזרת?
הממ מילא
זה חביב כזה, אממ אני לא אגיד הרבה כי אני ושירים זה לא משו.
חוץ מזה, תארגן כבר את הדיון הזה! נמאס לי לחכות!
איזה דיון? אני לא הייתי מודע לשום ציפייה לדיון…
זה ממש יפה,אהבתי תכתיבה שלך ♥
תודה: )