נשמות אבודות

במסדרונות וברחובות,
עוברים ושבים,
כמו רוחות רפאים,
חולמים על דממה,
עצמם משתיקים.

אותם לא רואים,
הם לא מדברים,
הם מחקו עצמם,
נשמות אבודות,
מתים בין חיים.

אולי תבחין בקיומם,
כשירגישו משהו,
כמו שפעם הרגישו,
כשיבכו או יצחקו בקול,
ותראה כמה טובים היו.

אך אותם לא רואים,
והם לא מדברים,
הם מחקו עצמם,
נשמות אבודות,
מתים בים החיים.

זה קורה אם חלשים,
או אם יותר רגישים,
או אם החיים קשים,
ואין מי יעזור לך,
אתה בורח מהעולם.

הם בלתי נראים,
והם לא נשמעים,
כבר מחקו עצמם,
רוחות רפאים,
מתים בין חיים,
בים החיים.