נשימה אחרונה

כל המקום משחיר מסביבי,
דם נשפך, מתרוקן מגופי.
נשמתי טובעת
בים של כאב,
ושנייה אחת של ריק.

אני מנסה להתנגד,
להתעורר,
אך לשווא.
אני מנסה לברוח,
לזוז,
אך לשווא.

ולמה?
למה לברוח מהסוף?
למה לברוח מדבר לא ידוע?
במקום להשלים, לנסות ולחקור?
להשלים עם הסוף ולהיות רגוע.
וסוף, סוף לגלות את הסוף.

הנה זה בא,
האור בקצה המנהרה.
אני רצה אליו,
בנשימתי האחרונה.