נרות של קדושה

יוֹם רִאשׁוֹן עוֹבֵר
כְּשֶׁיּוֹם שֵׁנִי נִמְצָא בְּהִכּוֹן.
יוֹם שְׁלִישִׁי פַּעֲמַיִם כִּי טוֹב,
הוּא מְאוֹתֵת בִּזְמַן שֶׁהוּא עוֹזֵב.

יוֹם רְבִיעִי בָּא בְּאִחוּר אָפְנָתִי,
יוֹם חֲמִישִׁי רָגוּעַ וְנָעִים, מַכְרִיז כִּי אֵין עָלַי, טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָכֶם אוֹתִי.

יוֹם שִׁשִּׁי הוֹפִיעַ לִקְרָאתֵנוּ
מְקֻדָּשׁ וּמְיֻחָד
לָנוּ הוּא אֶחָד וְיָחִיד.

יוֹם שַׁבָּת מֵגִיחַ מִן הַפִּנָּה
אַחֲרֵי שָׁבוּעַ עָמוּס וּמְיַגֵּעַ
לְהַדְלִיק נֵרוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה
לְאַחַר דַּקָּה קַלָּה, לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה וְלֵהָנוֹת מֵהַנָּחַת וּמֵהָרֹגַע.