נערה אמיצה
בראש ההר, עומדת לה נערה
נערה אמיצה.
שנים חלמה היא להגיע לפסגה
והנה היא עומדת שם היום.
אחרי מלחמות ,
גשמים וסופות
הנה היא ,חזקה מתמיד.
ההר אינו גדול כפי שתמיד חשבה
מקרוב היא יכולה לראות,
מה שלא ניתן לראות מרחוק.
היא יכולה להרגיש את הרוח,
החופש.
הארץ נראית לה קצת מפחידה.
מהנקודה הזאת שבה היא נמצאת,
זה קצת קשה לשמוע,
אז היא רוצה לצרוח, לבכות
שלא אחרים ישמעו,
אלא היא עצמה.
היא עומדת בראש ההר,
נערה אמיצה.
היא מסתכלת פעם אחרונה
שמיים, אדמה
אדמה, שמיים ושוב אדמה
ואז..
אז היא קופצת אל הלא נודע,
והרוח נושבת, לוחשת
זהו החופש,
זהו הסוף.
תגובות (4)
עצוב ושמח גם יחד. מי שקורא מקבל את תחושת השחרור בעצמו. כתיבה טובה מאוד.
תודה רפי :-)
הכתיבה והמילים משדרים כל כך הרבה עומק וחוזקה, שהיה אפשר לחשוב שהסוף יבאס הכל, אבל הוא לא, הוא דווקא הראה (לפחות לדעתי) שלמרות שהיא קפצה היא נשארה חזקה ואף חופשיה.
אהבתי מאוד, יש לך כתיבה מקסימה. שבת שלום ^-^
תודה ספיר, שבוע טוב ומבורך:-)