נעלמת

נכנסת לרגע, ולא יכולה לשחרר
רוצה לקום ולברוח כי כבר מאוחר
אין בי כל יכולת של הבחנה
ואפילו שכחתי כבר מה השעה
עולם שלם קורה אצלי בראש
אבל המציאות לא תואמת למחשבות
לא יודעת כבר מה אני רוצה
ההרגשה מתערפלת, אני נעלמת .

מה עושים במצב שבו הכל נאבד?
יש תקווה אבל מה עוזר לי להיאחז רק בה
איפה כל הדרמה? איפה החוויות?
רוצה לספר סיפורים ולא רק הזיות
פותחת עיניים לעוד יום שנראה אותו דבר
והמבט שלי על העולם הוא לא מוסבר
צריכה לדאוג לעתיד תוך כדי בזבוז ההווה
ומה יקרה עוד זמן קצר מי יודע?
בתוך חור שחור שלא נגמר
מה יהיה היום ומה נעשה מחר

בואו נחלום חלומות ונשקע עמוק
לעצום עיניים שוב ולתת לגוף להנות
אני כבר לא פה אפשר לשים לב
וכל רגע נוסף שעובר חוסך ממני עוד כאב