נעליים צהובות

הוא היה עוף מוזר כזה,
שונה משאר הילדים.
בילה שעות שלמות באיסוף
מפלצתי של חרקים.
נעליו הצהובות בישרו לנמלים
את בוא קיצן.
שיפודי עץ עקרו לזבובונים את ראשם.

וכל הזמן אמרו לו, אותם הילדים
מה אתה מחפש שם, בחיפושיות שעל השביל
ולמה נעליך צהובות
כמו ילדה משנות השבעים?
אף אחד לא נועל היום
נעליים כמו שלך
ובכלל, יש בך משהו
נורא
ולמה לנעוץ בפרפר סיכה?

ואמא שלו בכתה ואמרה:
הילד שלי- אכזבת המאה!

והוא רק רצה
לעוף מעבר להרי החושך
אף אחד לא הבין
מה היה לו צורך בכנפיים.
אבל הוא ידע- שאת כנפיו שלו
כנפי מלאך שכוחות
לא יוכל איש להשיב
אז ניחם את עצמו בכנפי פרפרים
וחרקים נעוצים על מקלות.

יום אחד, הלך בנעליו הצהובות
ואיש אפור לחש אליו עצה:
"רוצה כנפי מלאך?
הנה לך, תיקח,"
ומהתיק הוציא שקית אבקה.

הוא אמנם הצליח להימלט מהם
מכל אותם הילדים
שלא הבינו
את טעם החיפושיות שעל השביל
הוא גנב כנפי עורב, כי
לא היו בנמצא כנפי מלאכים
ועישן סיגריות העשויות מחומרים
מוזרים

עכשיו הוא במוסד גמילה, הם אמרו לו
זה אתה עשית לעצמך
הוא ענה- החיפושיות קראו לי
הם לא אמרו מילה
בלילה, במיטה, כשאת הכדורים בלע
וכרת לעצמו את כנפי העורב
הוא הבין את האמת הרחוקה
שמעבר להרי החושך:
פרפרים הם לא תחליף
לכנפי מלאך פרושות
ומלאכים לא קיימים
אלו רק עובדות.