נסעתי לים
הייתי שמחה כי הגלים עלו על הציפיות
עמדתי על החוף והרגשתי את עוצמתם
הרגשתי מה יקרה אם אעמוד קרוב מדי
אם אתנפץ לרסיסים בין קצף לבן
והרוח הכתה בי שוב ושוב
כשרגליי עמדו על גרגירי חול שהתחלפו להם.
לגעת בחלום, והגלים עלו ועלו, אל מעל הראש
נשברים רגע לפני שהם לוקחים אותי בתוכם
ואני הבטתי מאוהבת.
הייתי עצובה כשנעמדתי על צוק
ושום דבר לא נגע בי
רחוק לבטח ממרחק נגיעה
וגל קטן מתחתיי מתפצפץ.
זה הכל עניין של פוקוס.
ובזמן שבכיתי וצרחתי
וחיכיתי לזרזיף של נחישות
התיישב בחדר אדון אחר
לבוש שחור, בלי ששמתי לב.
הוא לא נקש בדלת
ולא נתתי לו להכנס.
השמרו, השמרו מן האורח המוזר,
זה מה שהיה כתוב בדף בלוח הנסיעה.
כשרציתי להיות קרובה יותר, עשיתי זום
בעצם קפצתי מהצוק, אל מה שנראה כמו חלום.
תגובות (13)
יפה. לך ולחלום בתוך חלום באמת יש משהו דומה. בהתחלה זה היה נשמע קצת שונה מכרגיל…. חח אבל בשורות האחרונות חזרת למקור, אהבתי גם את המעברים בין הסצנות, (אני רואה שהסוהרסן שלך הופיע?)
יש לי מלא סגנונות לפחות לדעתי… אבל לא סתם מישהי אומרת שיש סגנון אוליב. נחמד שאהבת. מעניין מה מצאת בזה. הסוהרסן שלי לפעמים הוא פשוט בזיכרון.
יש. סגנון. אוליב.
חחחחחחחח את מוכנה בבקשה לתת לי שם של יצירה שהיא הכי סגנון אוליב בעולם כדי שאוכל להיות גם מומחית??
מדהים, ומאחר וגם אני מאוהבת בים אני גם מתחברת מאוד אל החלום
הא יה תודה!
הדימוי בהתחלה של הגלים שעולים ומתנפצים לצד התיאור על החלום נתן תחושה כזה שמפתחים ציפיות גבוהות ואז בסוף הן נהרסות.
ממש אהבתי את התיאורים כאן בכלל.
אז גילית מה יש שם בתחתית?
זה תכלס מה שהתכוונתי. אם כי… הן לא נהרסו פשוט המקום ממנו את מסתכלת משתנה. כיף לי שאהבת את התיאורים. מי שלא הבין, כשהיא עושה זום אין וקופצת היא כנראה מתה. זו אירוניה טהורה, לא משהו חכם מדי, זו הייתה הדרך שלה להביע את התסכול והיא לא מצאה דרך לחזור הסתכל על הפרטים מקרוב ולהרגיש שהמים עולים לה עד מעל הראש – עד מעל לציפיות. והכל בגלל שבמקום אדון נחישו. בא אדון דיכאון ויש להזהר ממנו.
למה את לא עונה למיילים אהמ
אהבתי, אבל אצלי בראש זה מסתדר יותר להתייחס ל״אדון״ כאל אדם ולא תחושה. כשהוזכרה המילה חדר ישר חשבתי על כך שהחדר הוא המקום שבו הסצנה באמת מתרחשת והדוברת נמצאת בתוך אשליה/חלום שהיא בים. האדון בעצם מוליך אותה שולל והיא בוחרת להתאבד כשהיא קופצת מהחלון (הצוק באשליה/חלום שלה). [אני יודעת שאני הזויה קצת. ממש קצת.]
אהבתי מאוד, מאוד! אני תמיד אוהבת מה שאת כותבת. פשוט תענוג! מאוד מקצועי ורגיש.
יפה, ומעציב אותי
שטנית חיננית תודה. לכ"ל תודה גם כן